הרהורים ליום הכיפורים

יום הכיפורים נתפס בציבור כיום של צום, תפילה ושקט. אך מאחורי כל אלה, מסתתר משהו עמוק הרבה יותר, הזמנה נדירה ואמיצה לערוך חשבון נפש. לאו דווקא דתי או רוחני, אלא אישי, אנושי.

זהו זמן שבו נעצרים, שואלים שאלות שלרוב אנחנו דוחקים הצידה: מה עשינו השנה? את מי שימחנו? במי פגענו? והאם מה שבנינו במשפחה, בקריירה, בנכסים, באמת משקף את הערכים שלנו?

יותר מהכול, יום הכיפורים מביא איתו מסר מעודד: גם אם טעינו, גם אם דברים נעשו מתוך חוסר הבנה או בלי כוונה, גם אם הנסיבות השתנו במשך השנים, כמעט תמיד אפשר לתקן.

כשכוונות טובות עלולות להביא לתוצאה כואבת

במהלך חיינו אנחנו מקבלים אינספור החלטות. חלקן קטנות ויומיומיות, אחרות גדולות ומשמעותיות, כמו למשל העברת נכסים לילדים, תכנון חלוקת ירושה או קבלת החלטות לגבי הנחלה המשפחתית.

 ההחלטות האלו מתקבלות ממקום של אהבה, רצון להיטיב, ניסיון לשמור על שלום בית. אך המציאות מלמדת שלא פעם, דווקא כוונות טובות עלולות להוביל לתוצאה כואבת גם שנים לאחר מכן, כאשר התמונה משתנה.

במשרדינו אנו פוגשות לא פעם סיפורים שממחישים את זה בצורה כואבת ומורכבת, כמו הסיפור של מיכה.

סיפור מהחיים

מיכאל המכונה בפי כל חבריו בשם מיכה, מושבניק ממרכז הארץ ואב לשניים, פנה אלינו יום אחד כשהוא מתוסכל, כואב, ומלא תחושת חרטה. לפני כעשרים שנה, בחר להעביר את הנחלה המשפחתית לבתו תמר, וזאת מתוך אמון, אהבה ורצון לעזור לה בתחילת דרכה. במקביל, ערך צוואה בה ניסה לאזן בין הילדים ולהבטיח את זכויותיו של בנו, דני, בכספים ונכסים אחרים.

שנים עברו. תמר התבססה. דני, שעזב את הבית בצעירותו, חזר למושב ורצה לבנות את עתידו במקום שבו גדל. רק אז גילה במקריות מוחלטת - עקב פליטת פה של אביו מיכה (!) - שהנחלה כבר רשומה על שמה של אחותו בלבד!

הגילוי הזה טלטל את המשפחה. דני הרגיש נבגד. תמר הופתעה. ומיכה? ליבו נשבר. מעולם לא התכוון לפגוע באיש ולא חשב שיבוא יום שבו ההחלטה שקיבל לפני שנים תגרום לקרע בין ילדיו.

יום הכיפורים – הזדמנות לתיקון אמיתי

יש נטייה לחשוב שברגע שחתמנו על הסכם או ערכנו מסמך משפטי "כבר אין דרך חזרה". אבל האמת שונה. החוקים והפסיקה בישראל מאפשרים לתקן, לעדכן, ולהתאים צוואות ואפילו הסכמים משפחתיים למציאות המשתנה, כל עוד עושים זאת בצורה נכונה.

צוואות והסכמים בין דוריים הם לא רק מסמכים משפטיים: הם סיפורים משפחתיים

זהו אחד הלקחים המרכזיים שאנו מפיקות שוב ושוב: צוואה והסכם אינם רק מסמכים משפטיים. הם ביטוי למורשת, לערכים, לרגשות, לזיכרונות, ולעיתים גם מקור לרגשות אשם. כאשר צוואה נכתבת בחוסר מחשבה תחילה או לא מתעדכנת לאורך השנים, היא עלולה ליצור תחושת אי צדק בין הילדים, רגשות קשים כלפי ההורים, ולעיתים אף סכסוכים משפטיים שמערערים את המשפחה כולה.

לכן חשוב לזכור שגם אם בעבר קיבלתם החלטות מסוימות, יש מקום לבחון אותן מחדש בחלוף הזמן. החיים משתנים. המשפחה משתנה. מה שהיה נכון לפני שנים כבר לא בהכרח נכון היום.

במובן הרחב יותר, יום הכיפורים מזכיר לנו שגם בעניינים שבלב – אפשר לתקן. אפשר לבקש סליחה. אפשר לשוחח. אפשר לגשר. ואם יש מסמך שגורם לכם אי נוחות זה הזמן לעצור, לבדוק, ולברר האם הוא עדיין משרת את מה שאתם באמת רוצים להשאיר אחריכם.

אנחנו כאן כדי להקשיב לכם

במשרדנו אנו עוסקות בנושאים הקשורים לנחלות, ירושות והסכמים רב דוריים. אך יותר מכך, אנחנו עוסקות באנשים. מאחורי כל תיק משפטי יש משפחה מורכבת, רגשות, ופעמים רבות רצון כן להגיע להסכמות מתוך הבנה וכבוד הדדי.

אם גם לכם יש הרהורים ביום הכיפורים ואולי ספקות באשר לשאלה אם קיבלתם בעבר החלטות שיתכן ואינן נכונות לכם היום, או אם אתם פשוט רוצים לנסות למנוע סכסוכים עתידיים בין בני המשפחה, אנחנו כאן כדי לשמוע ולסייע לכם. במקצועיות, ברגישות, בהקשבה.

כי בסופו של דבר – צוואה טובה והסכם טוב הם כאלה שמייצרים שקט נפשי. ולפעמים, כל מה שצריך בשביל להתחיל לתקן, הוא האומץ לשאול שאלה.

ומה לגבי מיכה, אתם שואלים?

 גם הוא הצליח לכפר על הקשיים, בהידברות ובתשומת לב הצלחנו לייצר הסכם משפחתי בינו לבין תמר ודני, שאיחה את הקרע וחיזק את היחסים ביניהם באופן משמעותי לטובה.

נברך את כל עם ישראל בברכת גמר חתימה טובה ושנה הרבה יותר טובה, ושנזכה לשקט ולשובם של כל החטופים והחיילים לביתם במהרה.