על ליל הסדר, דמנציה, אהבה וייפוי כוח מתמשך ההגדה מלמדת אותנו על ארבעה בנים, ארבע דרכים להתמודד עם העולם. בדרך כלל מדברים על הבן "החכם" ולפעמים על "הרשע". אבל בפסח הזה, מי שמעסיק אותי הוא דווקא הבן הרביעי – "שאינו יודע לשאול". מי "שאינו יודע לשאול" הוא לא תמיד ילד. לפעמים הוא בן בוגר שיושב מול אמא שכבר לא מזהה אותו. לפעמים היא בת שמנסה להבין מה רצה אבא, ואין לה איך לשאול אותו. לפעמים הם אחים שמסתכלים זה על זה ולא יודעים מאיפה להתחיל. כשהדמנציה מגיעה, השאלות נותרות ללא תשובות ל

בשבוע שעבר עמדתי ליד קברו של אברהם, חקלאי בן 89 שהכרתי שנים רבות ומהאנשים הטובים ביותר שפגשתי. רגבי אדמה בידיים, לב גדול, ותמיד מוכן לעזור לכל אחד בקהילה. בהלוויה ניגשה אליי אסתר, אשתו מזה 56 שנה, וחיבקה אותי חזק. "אדר," היא לחשה לי באוזן, "תודה שעזרת לאברהם לערוך את ייפוי הכוח המתמשך. בלי זה, אני לא יודעת איך הייתי מצליחה לדאוג לו בחודשיים האחרונים.״ אסתר סיפרה לי איך בזכות המסמך היא יכלה לקבל החלטות רפואיות מיידיות כשאברהם אושפז בפתאומיות, איך הצליחה למכור חלק מהיבול החקלאי

איזון בין שמירה על המשק המשפחתי לזכויות היורשים דמיינו משק חקלאי פעיל בלב מושב ותיק בצפון הארץ. במשך עשרות שנים ניהל אותו בן משפחה אחד באמונה ובמסירות, אך לאחר מות בעל הנחלה מתעוררת השאלה: מי יירש את הנחלה? האם ניתן להעבירה למי שכבר מחזיק בנחלה אחרת? פסק דין עקרוני וחדשני שניתן לאחרונה עוסק בדיוק בשאלה זו, ובוחן לעומק את  סעיף 114 לחוק הירושה  הסעיף שמסדיר את העברת הזכויות במשק חקלאי ליורש אחד, במטרה לשמור עליו כיחידה פעילה. מה עומד בלב הסוגייה? החוק קובע כי כאשר לא ניתן לחלק