הביטוי "בן ממשיך" נוכח בחיי כל מי שיש לו זכויות במשק חקלאי. אולם, בהרבה מן המקרים אופן השימוש בביטוי הזה שגוי ואפילו מטעה, ולשגיאה הזו יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת.
יש את הבן או הבת שהתקבלו לחברות באגודה השיתופית החקלאית, יש גם את הבן או הבת שעוזרים לאבא בעסק או בעיבוד השטח החקלאי, ויש את הבן או הבת שקיבלו היתר לבנות בית שני בנחלה וגרים בסמוך להורים, בחצר המשק.
תופתעו אולי לשמוע שבנושא הכי חשוב שאליו כולם בעצם מתכוונים, שזו הזכות לקבל את הזכויות בנחלה החקלאית לאחר פטירת דור ההורים - כל אלה אינם "בן ממשיך" במובנו הרשמי ולא באמת משקפים את הזכות להמשכיות במקרקעין.
נתחיל בכך שנעשה קצת סדר במונחים.
המונח "בן ממשיך" בהקשר של קבלת זכויות בנחלה לאחר פטירת דור ההורים, קיים רק בחוזי חכירה "תלת צדדיים", כלומר ביישובים שבהם יש חוזה חכירה בין המדינה (באמצעות רשות מקרקעי ישראל), האגודה השיתופית החקלאית והגוף המיישב, כגון הסוכנות היהודית.
החוזה התלת צדדי או "החוזה המשולש" כולל את כל ההוראות שיחולו לגבי הזכויות והחובות בשטחים הכלולים בשטח המשבצת החקלאית של האגודה, וביניהם המשקים החקלאיים.
למתיישבים ניתנות זכויות של "בר רשות", מכוח הרשות הנתונה לאגודה החקלאית להעניק זכויות מגורים ועיבוד של המשקים החקלאיים לחברי האגודה. כלומר, אין למתיישבים זכויות ישירות כלפי רמ"י אלא הם תלויים ברשות שניתנה להם מהאגודה ובתנאים הקבועים בחוזה החכירה התלת צדדי של האגודה.
היות והיכולת להעביר את הזכויות במשק חקלאי לדור הבא היא מאוד מאוד מוגבלת ומורכבת (לכך נתייחס במאמר נפרד), אזי במסגרת החוזה התלת צדדי נקבע מנגנון מיוחד וחריג אשר מאפשר ל"ברי הרשות", בעלי הזכויות במשק החקלאי, לקבוע עוד בחייהם למי תעבורנה הזכויות בנחלה לאחר פטירתם. כלומר, סוג של "מתנה" שתתקיים לאחר לכתם. מתנה מסוג זה היא אסורה ומנוגדת לדיני הירושה במדינת ישראל ובפרט סעיף 8 לחוק הירושה, אשר אוסר על התחייבות בעניין ירושתו של אדם, ולכן מדובר במנגנון מאוד ייחודי.
איך זה מתבצע? התהליך הנדרש על מנת לקבוע בן ממשיך קבוע בהוראת אגף 55 של רמ"י, שקיימת עוד משנת 1997. התהליך מחייב הגשת טפסי התחייבות של ההורים, האגודה, הגורם המיישב ורמ"י. בדרך כלל על מנת לקבל את הסכמת האגודה וחתימתה על הטפסים, נדרש גם תהליך קבלה לחברות של הבן הממשיך. ברגע שכל הגורמים הללו מאשרים את המינוי והטפסים חתומים, אפשר לדווח לרמ"י על מינוי הבן הממשיך והדבר נרשם בספרי רמ"י ומחייב כלפי כולם.
אגב, עובדה מעניינית היא שבכלל לא נדרשת חתימה או הסכמה של הבן הממשיך עצמו לכל התהליך!
על כל פנים, פסקי דין רבים של בתי המשפט התייחסו למנגנון מינוי בן ממשיך כ"התחייבות לתת מתנה", וחלים עליה כללים משפטיים של חוק המתנה. למשל, התחייבות כזו חייבת להסתיים ברישום על מנת שיהיה לה תוקף. ומכאן, שאם לא הושלם התהליך ברישום ברמ"י – ההורים יכולים לחזור בהם מהמינוי.
במקרים מסוימים, שינוי נסיבות משפחתיות ספציפיות יצר מצבים שבהם גם מינוי שהושלם ברישום בוטל, לדוגמא, כאשר הבן הממשיך התעמר בהוריו בימי חייהם וגרם להם להצטער צער רב על המינוי.
חשוב לזכור: מנגנון מחייב כדי לקבוע מי יהיה הבן או הבת הממשיכים בנחלה החקלאית יכול שיתקיים רק בישובים "סוכנותיים" שיש בהם חוזה תלת צדדי, חיייבים להשלים תהליך מורכב ולעמוד בכל התנאים כולל השלמת רישום המינוי בסוכנות היהודית וברמ"י.
אם לא הושלם התהליך המלא על כל תנאיו, הזכות לא קיימת, וגם אם הושלם יתכן וניתן לבטל את המינוי בנסיבות מסוימות.
המסקנה: "בן ממשיך" הוא מנגנון חריג ומיוחד וצריך להיזהר מהשימוש הנפוץ בביטוי הזה. כדאי להתיעץ עם עו"ד שעוסק בתחום ולברר מה המצב המשפטי הרלוונטי לנחלתכם.
コメント