חג הסוכות מסמל יותר מכל את הקשר בין האדם לאדמה, ומאפשר תובנות מעניינות לבעלי נכסים במרחב הכפרי. במאמר זה נראה כיצד עקרונות החג יכולים לסייע ביצירת ודאות, דווקא במרחב זה שהוא דינמי ומשתנה לעתים קרובות.
הסוכה שאנחנו בונים ואשר בה אנחנו יושבים משך כל ימי החג, היא סמל מובהק לארעיות וחוסר יציבות. ממנה ניתן להקיש על חוסר הוודאות איתה אנו מתמודדים בשוק הנדל"ן בישראל בכלל ובמרחב הכפרי, בפרט. ענפי החקלאות השונים סובלים גם הם מחוסר יציבות והיעדר בטחון כלכלי עקב שינויים תכופים בהחלטות הממשלה ורשויות המדינה, הדרדרות ביטחונית ותנודות במצב המדיני של ישראל בעולם. מכאן, שכאשר אנחנו מנסים לערוך תכנון לטווח הרחוק עלינו לגלות גמישות רבה.
איך עקרונות חג הסוכות מלמדים אותנו להפוך את הארעי לקבוע?
"ארבעת המינים" - כמו שבחג הסוכות מברכים על ארבעה מינים, שכל אחד מהם מסמל דבר שונה וביחד הם סמל לאחדות, גם הנכסים במרחב הכפרי מורכבים מסוגים שונים של נכסים – בתי מגורים, קרקעות חקלאיות, שטחי עסקים ופעילויות לא חקלאיות, שטחי ומבני ציבור ועוד. השילוב בין הסוגים השונים של הנכסים, ביחד עם יצירת איזון בין צרכי הפרט וצרכי הקהילה הכפרית, הם אלה שגורמים לאחדות, גיוון וסינרגיה.
"תקיעת עמודים ובניית יסודות" - מפתחים תוכניות מתאר ארציות ומרחביות ותוכניות יישוביות, כוללניות ומפורטות. ברמה המשפחתית מסדירים את הזכויות הקנייניות מול רמ"י, הטאבו והרשות המקומית ובוחנים אפשרויות לניצול הפוטנציאל התכנוני בנכסים ומקסום של הזכויות.
"כיסוי בסכך" – יוצרים מעטפת הגנות משפטיות להגנה על הזכויות בנכסים, חותמים חוזים, עורכים ביטוחים ומוודאים שכל ההיבטים המשפטיים להפחתת סיכונים מכוסים היטב.
"השארת פתחים לאוורור ושקיפות" – באמצעות שיתוף הקהילה במידע ויצירת מנגנונים גמישים שיוכלו להיות מותאמים בכפוף לשינויים, מייצרים שקיפות וגמישות ומתכוננים לשינוי נסיבות.
"הכנסת אורחים" – מנהג יפה זה מלמד אותנו לפתוח צוהר לרעיונות חדשים, לבחון מודלים חדשניים לניהול נכסים ולפיתוח מקורות הכנסה מגוונים, ולפעול לשיתופי פעולה עם שכנים, יזמים וגורמים מחוץ למרחב הכפרי.
מהם הכלים המשפטיים העומדים לרשותנו לצורך יישום העקרונות הללו?
הכלים המשפטיים למימוש העקרונות האמורים כוללים עריכת הסכמי שיתוף פעולה, קצרי וארוכי טווח ויצירת מסגרות משפטיות מתאימות. כלי נוסף הוא ניצול הטבות מס ותכנון אסטרטגי של השקעות במרחב הכפרי. שילוב פעילויות מעורבות - חקלאיות ולא חקלאיות, במתווה חוקי מסודר, חשיבה יצירתית וחדשנית ושילוב טכנולוגיות חדשות בניהול הנכסים ובחקלאות. יצירת מנגנוני יישוב סכסוכים, כגון הליכי גישור ובוררות מותאמים לאופיו הייחודי של המרחב הכפרי. בכל אלה, יש לזכור לפעול באופן שיאפשר גמישות, התאמה והסתגלות לשינויים עתידיים.
לסיכום, כשם שחג הסוכות, חג האסיף, מסמל את תחילתה של שנה חקלאית חדשה, כך גם אימוץ עקרונות החג יכול לסייע ביצירת ודאות, יציבות ובטחון בניהול נכסים במרחב הכפרי, תוך שמירה על גמישות ויכולת התאמה לשינויים, ובאמצעות שילוב בין מסורת וחדשנות, קהילתיות ויזמות, בעולם דינמי ומשתנה.
Comments