top of page
חיפוש

אחרי החגים יתחדש הכל. האמנם?

בשירה המפורסם ששמו "התחדשות אחרת", כתבה נעמי שמר את המשפט המפורסם שבכותרת, משפט שהפך למעין מנטרה שגורה בפי כולנו.

האם זה באמת נכון? האם עצם העובדה שהתחילה שנה חדשה והחגים הסתיימו, גורמת לכך שניתן יהיה "להפוך דף" ולהתחיל הכל מחדש?

ואם בנחלות חקלאיות עסקינן – הקושי לתכנן ולגבש החלטות עתידיות משפחתיות בעניין הנחלה מתעצם פי כמה וכמה. כדברי הבית הראשון בשיר:

"עייפות בלתי מוסברת, פיק ברכיים לא מובן. צל שרב על כל הדרך ואבק לבן. אבל עודך משווע לגשמי ברכה עוד רחוקה מנוחתך!"



כבר דנו לא אחת בעובדה כי כללי השימוש והמגורים בנחלה חקלאית מטילים עלינו אילוצים קשים. אנחנו חייבים למצוא את הדרך להתמודד עם דרישות רשות מקרקעי ישראל, מחד, ועם הצרכים המשפחתיים השונים, מאידך, והכל – ברגישות והעדינות, מבלי לגרום לפירוק משפחות.

עוד רחוקה מנוחתם של בעלי הנחלה החקלאית, אשר רוצים לעשות סדר ברכושם ולהעבירו לדורות הבאים בצורה מסודרת ומאורגנת.


בתקופה האחרונה, במיוחד לפני תקופות הבחירות (הראשונות, השניות ונקווה שלא תהיינה שלישיות) עלו מהשטח סיפורים רבים, חלקם קשים מאוד, הנוגעים לנושא ההסדרה של השימוש בנחלות חקלאיות. רשות מקרקעי ישראל פרסמה קובץ הנחיות המרכז את כל ההחלטות, כולל אלו שלכאורה מיטיבות עם החקלאים ומאפשרות להגיע להסכמי חכירה ארוכי טווח הכוללים פתרונות אפשריים למתן זכויות למספר ילדים ואופציות לפיצול מגרש מהנחלה. יחד עם זאת, המחיר למימוש זכויות אלו הוא יקר ולעיתים אפילו בלתי אפשרי, בעיקר אם מדובר ביישובים המצויים במרכז הארץ, בשל ערכי הקרקע היקרים.


עוד נושא שעלה לכותרות הוא תיקון מספר 116 לחוק התכנון והבניה, אשר כתוצאה ממנו נדרש להתבצע סקר כלל ארצי לאיתור כל "השימושים החורגים" המתבצעים כיום בנחלות החקלאיות. המונח "שימושים חורגים" כולל בתוכו בנייה ללא היתרי בניה, השכרת מבנים, שימוש בניגוד למטרת ההיתר כמו למשל מגורים במבנה שהיה מחסן חקלאי וכיוצא באלה. ההשלכות של מי שעושה שימוש חורג, כמתואר לעיל, יכולות להיות חמורות מאוד וכבר הוטלו קנסות בסכומים של מאות אלפי שקלים.


אין כוונתי להיכנס במאמר זה לנושא של הסדרת השימושים החורגים, וגם לא לצורך בשינוי משמעותי ומעמיק של החלטות רשות מקרקעי ישראל ויישומן בשטח, אף שנושאים אלה חשובים מאין כמותם.

מה שחשוב לי להדגיש, בהקשר של "אחרי החגים", הוא שרק על ידי הסכמים משפחתיים מסודרים ומוסכמים ניתן להגיע אל המנוחה והנחלה, תרתי משמע.

""בגנך פורחים לפתע עץ הפרי ועץ הסרק ועץ החלומות ועץ הטוב והרע, ומוטלים כל כליך בחצר ביתך - לא נשלמה מלאכתך!"

הכלים מצויים בחצר ובידיים של כל אחת ואחד מאיתנו, אך חשוב לזהות מה "עץ הפרי" ומהו "עץ הסרק". לא כדאי להתנהל רק על פי "עץ החלומות".

דור ההורים מתבגר ומגיע לגיל שבו קשה מאוד להתקיים מחקלאות בלבד. מעטים כיום הבנות והבנים אשר רוצים ומסוגלים להמשיך לקיים את המשק החקלאי. אולם, בנות ובנים רבים רוצים לחזור הביתה ולהתגורר במרחב הכפרי. חשוב לגבש הסכמות משפחתיות שתאפשרנה להם לעשות זאת.

"במסע שלא נגמר, בין שדות הצל ושדות האור, יש נתיב שלא עברת – ושתעבור. שעון סמוי מן העין מצלצל לך: לא נשלמה אהבתך"

על מנת לשמר את האהבה בתוך המשפחה, בימים טרופים של חוסר ודאות פוליטית וכלכלית, כאשר לא ידוע מה יקרה במדינה, בכלל, ובתחומי המרחב הכפרי בפרט, מומלץ לכל משפחה לקיים שיח פנימי מעמיק לגבי העתיד המשפחתי. אני מזמינה את כולכם להקשיב לבני משפחתכם, מבוגרים וצעירים, אלה שגרים בסמוך ואלה שיצאו למסע ואולי שואפים לחזור ממנו, ולנסות להבין כיצד הם רואים את העתיד, הקרוב וגם הרחוק, מה הם מקווים שייעשה בנחלה ומהו אותו נתיב שבו הם מבקשים לעבור.

כך, בהידברות, ביחד, במחשבה מעמיקה – "גם אתה, גם את....תתחדשו" .

עורכת דין אדר אלוני-חנן, נוטריונית ומגשרת, מתמחה במקרקעין והסכמים עסקיים, בעברית ובאנגלית, ומלווה משפחות במושבים בסוגיות של הסדרה, ירושה והסכמים משפחתיים.

* המידע המובא כאן אינו תחליף לייעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ להתיעץ עם עורך דין הבקיא בתחום הרלוונטי.


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page